אינסטלטור הכי קרוב מפתח תקווה-כך היה

טיפים שיעזרו לכם להימנע מחלק מבעיות האינסטלציה

תושבי פתח תקווה כמו בכל עיר ותיקה בארץ, הינם צרכנים גדולים לטיפולי אינסטלציה.
למה? לא בגלל מזל רע. בעיר ותיקה יש מבנים ישנים רבים ובמבנים ישנים לעיתים קרובות יש מערכת אינסטלציה, ביוב דודים וכדומה, ישנים ושאינם מתפקדים כראוי. וזה עוד מבלי להוסיף בעיות אינסטלציה שיש בכל בית/ משרד, גם במבנים החדשים ביותר. מה עושים כאשר יש בעיות של צנרת ודודים ישנים וכדומה? הרי, יש אפשרות שהבעיה תחזור. מי שגר בעיר במבנה ישן בעל אינסטלציה ישנה צריך להיות יותר חכם מכולם. כאשר זה נוגע להזמנת אינסטלטור. תמצאו לא רק אינסטלטור בפתח תקוה, אלא תמצאו מאות אינסטלטורים. על כן יש צורך בבדיקה יסודית על בעל העסק וכמו כן יש לדעת כיצד לשמור על הצנרת שלכם.

והנה כמה טיפים קטנים לשמירה על הצנרת:
לפני שאתם מגיעים למקרי קיצון ולחיפושי אינסטלטור בפתח תקווה בצורה בהולה והיסטרית, הנה כמה טיפים שיועילו לתושבי העיר פתח תקווה, שגרים במבנים ותיקים בעיר הוותיקה ואולי יוריד מכם קצת מהצורך באינסטלטור יש דברים באינסטלציה שאפשר לדאוג לא להחמיר את מצבם ולשמור על מצב תקין לאורך זמן, יחסית.

t6

 

במקלחת – תמיד לשים מסננת. שיערות ודברים אחרים שנכנסים לתוך פתח הניקוז של המקלחת גורמים מהר מאד, בצנרת עייפה, לסתימה וכשמתחילה סתימה היא מחמירה מהר מאד. לפני שהסתימה מתחילה תדאגו לשים מסננת ולזרוק לזבל (ולא לתוך פתח הניקוז!) את השערות והלכלוך, כדי להישמר מפני סתימה ופני מקלחות לא הגייניות. במידה וכבר החלה סתימה במקלחת, או שנכנסתם לדירה שיש בה כבר סתימה במקלחת, יש לנסות לפתוח ישר את הסתימה ולא לתת לה להחמיר. מה לעשות? נסו לפתוח את פתח הניקוז ולנקות אותו. נסו לפתוח גם עם פומפה. אם לא הצלחתם לפתוח את הסתימה במקלחת, תפנו ישר לאינסטלטור ואל תחכו שהמצב יחמיר ויעלה פי שניים ויותר לתקנו.

בשירותים – היזהרו מלזרוק בשירותים כל דבר שאינו נייר טואלט! מוצרי היגיינה למיניהם, ניירות, וכל מיני דברים אחרים שאינם נייר טואלט, או שאינם מגבונים שמיוחדים לזריקה לאסלה (אך ורק המגבונים שמיועדים לכך) סותמים שירותים ואסור בשום פנים ואופן לזרוק אותם לשירותים. אל תזרקו דברים לאסלה במקום לפח, גם אם הפח רחוק יותר והאסלה קרובה. אם אתם גרים בדירה ישנה אל תחכו להזמין אינסטלטור ולשלם על בעיה שיכולתם לפתור, או למנוע. תנסו לשמור על השירותים תקינים, בכך שתזרקו רק מה את מה שבאמת מותר לתוכם. בנוסף. גם במקרים של הרבה נייר טואלט ומגבונים, שכן מיועדים שירותים יש להיזהר. היזהרו מלזרוק בבת אחת כמות גדולה מדי של מגבונים לשירותים, או נייר טואלט, שתייצר סתימה. תורידו כל כמה זמן את המים ותנו לניאגרה להתרוקן ולהתמלא מחדש במידה הגיונית.

בפתחי ביוב – ריחות לא נעימים מפתחי ביוב לעיתים דורשים בדיקה של אינסטלטור, אך לפני כן תנסו כמה דברים..
תנסו להחליף מכסה לפתח, לנקות קצת את הפתח של הביוב, נסו לשפוך מדי שבוע מעט אקונומיקה לפתח הביוב או הניקוז. לא עזר? יש לבדוק עם אינסטלטור מה הבעיה ולמה היא מסריחה. ומה עם יש סתימה בפתח ביוב? או הצפה חלילה? במקרים כאלה תזמינו אינסטלטור בהקדם.

t7

כיורים במטבח, בשירותים ובכל מקום אחר – גם לפתחי ניקוז בכיורים אין לזרוק שיערות, שאריות אוכל וכולי. יש לשים מסננת בכיור ולזרוק את מה שהצטבר בה ישירות לפח האשפה! אחרת תסבלו מסתימה בכיור וזה כבר מצב יותר בעייתי.

לסיכום – אם באופן קבוע תשמרו על ניקיון, לא תזרקו לפתחי ניקוז דברים מיותרים, לא תדליקו דוד במשך שעות ולא תזרקו לשירותים כל מה שמתחשק לכם, כבר תחסכו לעצמכם כחצי ממה שלרוב מוציאים אנשים כדי שאינסטלטור יתקן את הבעיה. להזכירכם, בעיר כמו פתח תקווה מדובר בהרבה מקרים במבנים ותיקים וצנרת ישנה מאד. אל תכבידו עליה. אל תגרמו ליותר נזקים ממה שכבר יש. חבל לחפש כל יומיים אינסטלטור בפתח תקווה, כשיש פתרונות או דרכי מניעה. נסו לשמור על מצב הצנרת בבית ולבדוק מה תוכלו לעשות כדי לשמור על תפקודה. בצורה הזו תמנעו מהוצאת כספים מיותרים ותקלות מתסכלות.

אבחון מוצלח

בלבטים מרובים תאמתי את הסקירה השניה, שוב, עם אותה הרופאה

ניגשתי הפעם לבד, מנסה למזער את הממשק בין רוני לרופאה,

בהלך כל הבדיקה כמעט ולא שיתפתי פעולה בשיחה.

עניתי באדיבות לכל שאלה, נענתי לכל בקשה, העיקר לא לעורר חשד

הבדיקה חלפה בנעימים, אברי העובר נסקרו אחר אחרי השני,

ההתרגשות היתה רבה, לנוכח הבטחון כי יהיה זה בן זכר, וכי סוף סוף

אסגור מעגל, ואבי היקר ישמש כסנדק לאחד מילדי.

בסיום הבדיקה התקשתי לנצור את פי מהשאלה, וכך שאני על גבול הלחישה

תהיתי באם זוכרת, כי אני זאת.. זאת האחת שגזלה ממנה את סלולארה.

הרופאה חייכה חיוך ענק, חיבקה את כתפיי ואמרה כי זיהתה מהשניה הראשונה,

אך בשל העובדה כי לא רצתה להביך היא לא אמרה דבר וזרמה עם המצב.

ודרך אגב, הוסיפה, שיהיה לך ברור, אני זהיתי את המין הזכרי כבר בבדיקה הראשונה

אבל רוני בעלך היה כל כך בטוח בעצמו ועקשן – עד שלא יכלתי לשתף פעולה.

רופאה נפלאה, אבחנה את הפרופיל בדיוק נמרץ.

בדיחת הקומה

נדרשו לי מספר מילים מצומצם בכדי להפיל את כולם על השטיח שברצפה.

"אני גנבתי לרופאה שלי את הסלולאר"

חזרתי ודקלמתי את המשפט.

"אני, אני הדוסה גנבתי לרופאה את האייפון שלה"

מיותר לציין כי סיפור ה"גניבה" פורסם בראש חוצות והפך לבדיחה של הקומה

למשך חודשים, בכל עת שהייתי מזדמנת לפגישת עבודה, נהגו הנוכחים

להחביא את המכשיר שלהם, תוך שעושים זאת בהפגנתיות רבה,

ולא חוסכים בהסברים לאלה שלא היו מעורים במקרה,

בו "שרונה גנבה לרופאה שלה את הסלולאר"

והרופאה… אז כבר באותו היום, כמה דקות לאחר שליחת הפקס קיבלתי שיחה

היות והמספר לא היה מזוהה על הצג,

נמנעתי מלענות, אך ההודעה לא אחרה להגיע.

הרופאה דאגה להשאיר לי תגובה מאד נעימה, רגישה ומבינה

ולסיכום ציינה כי תפיק לקחים ולהבא תדאג להסתיר את המכשיר,

למזעור טעויות אנוש שלא בכוונה….

פקס מחילה

עוד בהלך הנסיעה הצלחתי להשיג טלפונית את מס. הפקס של הרופאה

בעודי מסבירה עצמי לנציגה אשר ענתה לשיחה,

שמעתי אותה כיצד מתגלגלת מצחוק, ורומזת לחברותיה,

כי על הקו נמצאת ההרה שלקחה לרופאה את הסלולאר.

עם כניסתי למשרד סרתי במיידי אל עמדת העבודה,

תוך שאני מתעלמת משאלות חברי לעבודה, אשר מעודכנים היו,

כתמיד, כי שבתי זה עתה מבדיקה חשובה.

התיישבתי והתחלתי בהקלדת מכתב ההסבר מתנצל ומבאר את השתיקה הרמה.

השעה שעת צהריים, כולם מכונסים היו בקפיטריות שבקומה.

מראה החיוורון שהתפשט על פני העלה הרבה סימני שאלה.

כמה מחברי הכיכר האדומה אזרו מספיק בטחון לגשת ולתהות מה קרה?

האם הכל בסדר עם העובר, האם הבדיקה היתה ברוך השם תקינה?

אי-שפיות רגעית

מסתבר כי עוד לפני תחילת הבדיקה,

דאגתי להצפין  את הסלולאר שלי בתיקי הרחב

בסיום הבדיקה, שאני שקועה עמוק עמוק בחשיבה

על השק שאותר, מהסיבה הפשוט כי הייתי חרדה,

ירדתי ממיטת הבדיקות,

לקחתי את הסלולאר שהיה מונח על השולחן

הכנסתי אותו לתיק,

והתקדמתי לכיוון היציאה.

מעבר לעובדה כי היו אלה 2 מכשירים מאותו הדגם

הדמיון היה גם במגן הסלולאר, אותו הצבע והצורה, אחד לאחד.

כשהרופאה ועוזרתה דלקו אחרינו בקריאות להחזרת הסלולאר

בתמימות רבה ביקשתי להגיש לה את הסלולאר שלי,

בכדי שתתקשר, ותאתר את שלה.

מגודל המבוכה והבושה שהיתה כרוכה בדבר,

לא הייתי מסוגלת לדבר, וודאי לא להרחיב במילים להסביר להתנצל.

גנבתי סלולאר

איך, מה, כיצד זה קרה?

לשבריר שניה נדמה שהתנתק לי קו המחשבה.

עוזרת הרופאה לקחה במיידי את הסלולאר המושט לעברה.

כל הצופים במופיע עיוותו את מבטיהם למעין מבט של אכזבה

ורק אני נעלמתי דום, לא הצלחתי להגות ולו מילה אחת קטנה "סליחה"

חפוית ראש נכנסתי למעלית ופיללתי כי דלתה של זו תסגר

ואני אחדול מלצפות בתמונה העגומה.

רוני תהה בקול לפשר ההתנהגות שלי, מדוע לא הסברתי,

איך זה שלא התנצלתי, ומה למען השם קרה שם.

תענית הדיבור נמשך עוד דקות ארוכות, ורק שהיינו כבר בנסיעה

חזרה אל המשרד, כושר הדיבור חזר אלי,

החזקתי את הראש וחזרתי שוב ושוב.

…"איך זה קרה שגנבתי את הסלולאר של הרופאה"….

היכן האייפון?

אם לרגע נדמה היה כי הסקירה עוררה גלים,

מעצם גילוי השק שלא התפתח, מפאת חששותיי

אז חשוב לציין כי זה הגלים לא שכחו… אלה רק הלכו וקצפו.

בזמן שרוני ואני צועדים אל המסדרון המוביל למעליות

שמענו לפתע קריאות רמות – "תחזיר לה את הטלפון"!

בתנועת גב סיבובית קלטנו רוני ואני, כי כל העיניים מופנות אלינו

בזמן שהרופאה ועוזרתה מגיעות אלינו בריצה מהירה,

שעל פניהן סימן אזהה גדול ומורגש.

"לקחת לה את הטלפון" קבעה העוזרת בזמן שהיא מצביעה על רוני.

רוני התנצל, הוציא במיידי את הסלולאר שלו מכיס החולצה,

הושיט לגברת ואמר "קחי, זה הטלפון שלי, וזה היחיד שיש לי"

"אז איפה האייפון שלי"? הלינה הרופאה.

"קחי, תתקשרי אל עצמך ונאתר את שלך על פי …"

הצעתי בעודי חופנת את היד בתוך התיק הרחב שלי ומוציאה את…

האייפון של הרופאה!

שק מהעבר

"מרובה עוברים" – מה שייך?

מרגע גילוי ההריון ועד רגע זה אובחן תמיד דופק אחד

אף אחד לא התריע ולא שאל את זו השאלה.

בקול רועד קמעה שאני מחסירה פעימה, שאלתי אותה לפשר שאלתה

"אני רואה כאן שק שלא התפתח" החלה בהסברה

"על-פניו נראה כי זה התחיל בהריון על תאומים, אבל רגע"

חדלה לפתע מהסברה. שוב נברה בדקה וחיטטה,

גרדה בעצבנות את מצחה כאילו מתקשה להאמין לממצא.

"לא, זה לא היה הריון על תאומים, זה שק ישן" כמעט לחשה,

"על פי המדדים הוא נראה כבן כחצי שנה".

ואז זה היכה.

לפני כחצי שנה, שהטסתי את רוני לרכוש לי ערכת בדיקה,

קיבלתי תשובה שלילית באותו המוצ"ש.

הכל היה מחושב ומתוכנן מראש, על ידי "הבמאי הכל יכול".

דאז שהחרדה גברה על הכמיהה, "הכל יכול" לא אפשר את התפתחות העובר,

הוא קטע את ההריון עוד לפני שנגלה,

מתוך חשיבה כיצד יגיע זה אל אמא, שכה חוששת לקראת הוולד.

ובחלוף פרק זמן, שהרצון והחשק התעוררו חזרה,

הוא העניק את המתנה הכי נפלאה – את ההריון הרצוי והמיוחל.

מה רבו מעשייך – ברוא עולם!

תאומים?!

שגרת בדיקות, הפעם הצלחנו לעמוד בכולן,

לא כמו בעבר, שפיספסנו כמה, בשל גילוי ההריון במאוחר

עוד בדיקה ועוד אחת,

והינה הגיע מועד הסקירה הראשונה.

הפעם שלא בעבר לא רצתי להזמין תור לרופא בעל השם העולמי

נדמה כי יש אמת בכל הקלישאות של ילד שלישי

סמכתי ובטחתי על מנהלת מחלקת נשים של הקופה,

זו שגם בהריון הקודם דאגה לבצע לי את הסקירה.

הרופאה בודקת ורוני ברקע מקשה בשאלות

"זה בן, נכון?!" בספק שואל בספק קובע,

והיא בשלה, עסוקה בבדיקה, מסרבת לשתף פעולה.

פתאום היא עוצרת הכל, חוזרת ובודקת את אותו המקום,

מחליפה את הרזולציה, משנה את הזום בודקת כמתקשה להאמין

משתמשת במכשיר בדיקה חלופי ואז שואלת כמעט צועקת

"זה היה הריון מרובה עוברים"?!

פרסום הנס

מתורגלת בנוהל העבודה מול מזכירת רופא המשפחה,

פניתי אליה בבקשה להמציא לי הפניה לבדיקות דם ואולטרסאונד.

כבעלת נסיון הצלחתי לאבחן כי המדד בדם שמנה כמה מאות,

בישר על תחילת התפתחותו של הריון חדש.

טכנאית האולטרסאונד היתה מסוקרנת מאד,

לנוכח סיפורי על הריוני הקודם, בו אבחנו את העובר לראשונה,

שהיא כבר סיימה את השליש הראשון – בשבוע 13.5 להריון.

במקום מסויים היא צפתה לאותו הנס,

גילוי מפתיע של עובר גדול המצביע על הריון מתקדם,

לצערה התאכזבה קמעה לגלות כי ההריון הוא טרי,

שבוע 8 בלבד. מועד גילוי שגיר ומן המניין.

עם המדדים והצילומי ביד,

שמחה גדולה בנפש,

והתלבטות גדולה בראש,

יצאי לפרסם את הנס לכל העולם.